תפילת מנחה אשכנז. סידורים ומחזורים לימי חול, שבת ומועדים

סדר תפילת מנחה מקוצרת ברוב הקהילות בפרט ב נהוג להתפלל את בלחש, ולאחריה אומר שליח הציבור את נשוי אומר: הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אוֹתִי, אם אביו ואמו בחיים: וְאֶת אָבִי מוֹרִי, וְאֶת אִמִּי מוֹרָתִי, וְאֶת אִשְׁתִּי, וְאֶת זַרְעִי, וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לִי
שם מתואר שאליהו התפלל לה' בזמן "עלות המנחה" ואליהו הנביא נענה מיד בתפילתו יש נוהגים למשל, הספרדים במערב אירופה שגם את שלוש הברכות האחרונות של חזרת הש"ץ אומר שליח הציבור בקול רם

סידורים ומחזורים לימי חול, שבת ומועדים

בשאר עדות ישראל לא נהוג מנהג זה, חוץ מצום גדליה שהוא נאמר בכל המנהגים מפני שהוא עשרת ימי תשובה.

21
תפילת עמידה למנחת שבת
תפילת עמידה למנחת שבת
כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ, הַמְּרַחֵם! מלכנו ואלהינו יחד שמך בעולמך ובנה ביתך, שכלל היכלך וקבץ גלויותינו, פדה צאנך ושמח עדתך במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך אמן: באומרו "עושה שלום במרומיו", יצעד שלושה צעדים לאחור, "הוא ברחמיו יעשה שלום", יחווה קידות לשמאל, לימין ולאמצע, "עלינו ועל כל ישראל",יצעד שלוש צעדים בחזרה, ויאמר "ואמרו אמן"
תפילת מנחה
בכמה קהילות אשכנזיות נהוג שכשמתפללים ערבית מיד אחרי מנחה בלי שום הפסק, אין אומרים עלינו בסוף מנחה
המזמן חוזר ואומר: בָּרוּךְ אֱלֹהֵינוּ שֶׁהַשִּׂמְחָה בִּמְעוֹנוֹ וְשֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ עֹשֶׂה שָׁלוֹם בעשרת ימי תשובה: הַשָּׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא נוסח עדות המזרח: בְרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ, וְעַל כָּל-עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן
המזמן חוזר ומוסיף: יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם בָּרוּךְ אַתָּה נוסח עדות המזרח: יֵהֵוֵהֵ, כל השאר: יְהֹוָה, מְחַיֵּה הַמֵּתִים

תפילת עמידה למנחת שבת

חשוב להגות היטב את המילים בעת התפילה: אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ.

10
תפילת מנחה
ברם, בכמה קהילות נהוג שבתפילת מנחה אין אומרים ובפרט אם הזמן קרוב לשקיעה , אלא מיד לאחר אמירת הקדיש אומר שליח הציבור בקול רם את שלוש הברכות הראשונות של , לרבות ה, ולאחר מכן מתפללים את שאר תפילת שמונה עשרה בלחש
ברכת המזון
מכאן מסיק התלמוד שזמנה של תפילת מנחה הוא "עת רצון", כלומר שעה בה התפילות מתקבלות יותר מבשעות אחרות של היממה, ולכן על האדם להיות זהיר לבל יפסיד זמן יקר ערך זה
תפילת הדרך, סידור מנחה וערבית אשכנז, אמסטרדם, 1743
וּבְנֵה יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ
בִּרְשׁוּת מְרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי, נְבָרֵךְ בעשרה: אֱלֹהֵינוּ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלוֹ במקומות עבודה רבים מתפללים מנחה גדולה בצמוד להפסקת צהריים
בעשרת ימי תשובה: וּכְתֹב לְחַיִּים טוֹבִים כָּל-בְּנֵי בְרִיתֶךָ יְהִי רָצוֹן, שֶׁלֹּא יֵבוֹשׁ בַּעַל הַבַּיִת בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא יִכָּלֵם לָעוֹלָם הַבָּא, וְיִצְלַח מְאֹד בְּכָל נְכָסָיו, וְיִהְיוּ נְכָסָיו וּנְכָסֵינוּ מֻצְלָחִים וּקְרוֹבִים לָעִיר, וְאַל יִשְׁלֹט שָׂטָן לֹא בְּמַעֲשֵׂי יָדָיו וְלֹא בְּמַעֲשֵׂי יָדֵינוּ, וְאַל יִזְדַקֵּק נוסח הגמרא: יִזְדַקֵּר לֹא לְפָנָיו וְלֹא לְפָנֵינוּ שׁוּם דְבַר הַרְהוֹר חֵטְא וַעֲבֵרָה וְעָוֹן מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם

תפילת עמידה למנחת שבת

כשיאמר "ברוך" ישתחווה נוסח עדות המזרח: שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חַיִּים, חֵן וָחֶסֶד, צְדָקָה וְרַחֲמִים, עָלֵינוּ וְעַל כָּל-יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ.

1
תפילת ערבית
רגל מוסף ומנחה: בשמיני עצרת אומרים: מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם נ"א: הַגָּשֶׁם טעה ולא אמר "משיב הרוח ומוריד הגשם" בחורף וגם לא אמר "מוריד הטל" , או שאמר "משיב הרוח ומוריד הגשם" בקיץ, ועדיין לא אמר "אתה קדוש", יחזור ל"אתה גיבור" ויאמר שנית
תפילת ערבית
במקרה ש חל ביום שישי גם כן לא אומרים תחנון כי ב לא אומרים תחנון
סידורים ומחזורים לימי חול, שבת ומועדים
תפילה זו נתקנה בתקופת התלמוד על ידי רב חסדא מאה שלישית ורביעית לספירה : "אמר רב חסדא כל היוצא לדרך צריך להתפלל תפלת הדרך" תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ט, עמוד ב'